אבל כבד בבת ים: העיר נפרדת מיקיר העיר מאיר שואף, "מאיר השמן", שהקדיש את חייו להפעלת מטבח חם לתלמידים
23.11.25 / 12:01
העיר בת ים מתאבלת על לכתו של מאיר שואף, יקיר העיר המכונה בחיבה "מאיר השמן". שואף, שתואר כאיש שקט, צנוע ובעל לב גדול, הלך לעולמו והותיר אחריו קהילה כואבת.
שואף הקדיש את חייו להפעלת מטבח חם לתלמידים שלא היה להם אוכל בבית. מדי יום, ללא בקשה להוקרה, הוא בישל, חילק ודאג לילדי העיר, מתוך אכפתיות ומסירות אין קץ.
קיבל בערב יום העצמאות את אות יקיר העיר בת-ים, על פועלו ב"מטבח של מאיר השמן". מאיר, מייסד "המטבח של מאיר השמן" ומתנדב בהפעלתו, זכה לאות יקיר העיר כהערכה על פרויקט ההזנה לילדים בבת- ים, שמספק מדי בוקר מאות כריכים לילדים בבתי הספר ועשרות ארוחות צהריים חמות לילדים ללא תשלום.
חבריו שסופדים לו:
אלי יריב, שהכיר את שואף במשך שנים רבות, ספד לו ותיאר את פועלו: "זכיתי להכיר את מאיר וראיתי מקרוב את הנתינה האינסופית שלו ואת האהבה שלו לאנשים. הוא היה מסוג האנשים שלא מדברים על חסד, אלא חיים אותו בכל נשימה". יריב הוסיף כי ראה במו עיניו את הרוך והעיניים הטובות של שואף, שהבינו צורך גם ללא מילים.
"מאיר היה יחיד במינו. דמות נדירה, נדיבה, שהשאירה אחריה מורשת של טוב", סיכם יריב. "הוא חימם אלפי לבבות וברגעי כאב כמו היום, כולנו מרגישים כמה גדול חסרונו".
מיכל בית הללי ג"יליתי שהוא נפטר היום. ועוד חתיכה מהלב כואבת. מאיר פתח מרכז שלם בבת ים לעזור לילדי העיר לשרוד את החיים. זה התחיל מכמה סנדוויצ׳ים והמשיך במקום בטוח בו אכלו, למדו והרגישו שלמישהו אכפת.
לתפעול המקום הגיעו כל השפים ושפיות הגדולות של המדינה הרבה לפני תחרויות האוכל בטלוויזיה. כולם נתנו שם סדנאות, ו״אוכל לנשמה״.
אני הייתי אורחת במשך תקופה במטבח של מאיר, ופגשתי עולם של אנשים עם לב מלא אהבה, כמותו."
מאיה גביזון ספדה לו “כריך למי ששכח”
תודה לך, מאיר שואף האיש שמוכר בכינוייו “מאיר השמן”.
הייתה לי הזכות לפגוש אותך פעם אחת בחיי, בבית התמחוי שבו האכלת עשרות ילדים ארוחת צהריים חמה מידי יום.
בכל בוקר, סיפקת מאות כריכים לכל בתי הספר בעיר על מנת שלא ישארו רעבים במהלך יום הלימודים.
האופן שבו הנחת את הכריכים היה מעורר השראה
בכניסה לכל בית ספר העמדת שולחן קטן עם מפה לבנה, ועליו קופסת לחם גדולה מלאה בכריכים שהכנת בעצמך, יום אחר יום.
כריכים שבתוכם לב, נשמה, ובעיקר אנושיות פשוטה וטהורה.
ליד הקופסה היה תלוי שלט קטן:
“כריך למי ששכח”.
גדלתי בבית של נתינה, אולם אתה הראית לעולם איך אפשר לקחת את זה צעד קדימה.
יצרת מרחב של כבוד, של שוויון, של חסד.
מקום שבו ילד שלא הביא אוכל לא הרגיש אפילו לרגע אחד שהוא פחות.
כי אצלך הכול נעשה באהבה, בצניעות, ובאנושיות שלא מבקשת תמורה.
תודה לך, מאיר, על ההשראה.
על זה שהזכרת לכולנו שמלאכים חיים מסתובבים בינינו בעולם הזה.
תודה שלימדת אותי להיות אדם טוב יותר.
אני בטוחה שתמשיך לשמור מלמעלה על הילדים שדאגת להם בכל יום.
נוח על משכבך בשלום.
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים."
שלומי לחיאני ספד "מאיר שואף היה אדם מיוחד בן בת ים לאב בנקאי רציני ואיש נדל״ן חביב ובעל משפחה למופת אשר הקדיש את ימיו למפעל חסד אדיר בבת ים ! מאיר השמן״ אהוב על הבריות וחביב המטלות של הנוער היה כל בוקר במשך שנים ארוכות מכין סנדוויצ׳ים לילדי בת ים אשר שכחו להגיע לבית הספר עם אוכל ! ועוד פעילות חביבה תודה מאיר על נתינה מבורכת ותנחומיי למשפחה הנפלאה"
במטבחו של "מאיר השמן" בבת-ים, שם במבנה צנוע של "בני ברית" הפעיל מאיר שואף פרויקט נעלה, שבמסגרתו הוא היה מאכיל מאות פיות רעבים של ילדים ושל בני נוער בעיר בת-ים.
לסיפור החיים באתר " חיים של אחרים : ביוגרפיות וסיפורי חיים
